פיסול מונומנט באופן המסורתי התאפיין בחוזק ויציבות וביטא אידיאולוגיה שלטת. בעבודתי, העלאת פיסול מונומנטאלי לאוויר תוך שימוש מדומה בחומר יוצר סימולציה פגומה אל מול ביטויי כוח של עבר מגויס. המיצב המבוסס על אתר עתיקות קיים, בנוי כמבנה ארכיאולוגי מבטון היורד מהתקרה, בו טמונים למחצה חלקי כלי העבודה של הארכיאולוג / הבנאי. החיבור שעולה בין הנרטיבי לפורמליסטי מציב הקשרים בין שתי פרקטיקות ציוניות- ארכיאולוגיה ומודרניזם, ומרכיב ייצוג של אתר "ללא מקום" השואל על המקום.
"Infill" הינו מושג מעולם האדריכלות ומשמעו "בנייה חדשה", זו המשלבת ומחדירה מבנים חדשים לתוך מבנים ישנים. בפרויקט זה אני מקבילה טקטיקת בנייה זו לחפירה ארכיאולוגית של מבנה רב שכבתי, שבניגוד לחפירה המקורית, מאחדת את הזמן והחומר. החלל מורכב מסופראימפוזיציה (superimposition) של שלושה מבנים, שהשתלבו site-specific במבנה הרביעי – הוא חלל הגלריה. פירוק המבנים לפרגמנטים ושילובם מחדש יצר קומפוזיציה הממזגת מרחב ארכיטקטוני עם שיבוש מוחלט שלו – המבנים חשופים במקטעים, מדמים מבוך של מפגשים ויוצרים חללים מדומים ובלתי אפשריים. הפשטה וביטון בלתי לכיד וחסר יסודות יצר פרדוקס מבני של אדריכלות מודרנית, שאינה פונקציונאלית ולפיכך עקרה. שימוש מניפולטיבי של תעתוע חומרי, פירוק, התקה (Displacement), היפוך (upside-down) וקנה מידה משתנה ביחס לגוף, יוצרים חווית חלל בלתי אמצעית המאמתת את הצופה עם יחסי כוחות של גרביטציה, איבוד אוריינטציה, איום וגילוי.
פרסום התערוכה במגזין האמנות "הרמה" של "מנופים", גיליון "דיסאוריינטציה"
Hebrew 
English 
